מחשבות חשדניות

לכולנו יש מחשבות חשדניות. מחשבות חשדניות יכולות להיות תגובה סבירה למצבים יומיומיים. החיים מזמנים מצבים מסוימים בהם עולות מחשבות כאלה, ובנסיבות מסוימות הן אף עשויות להיות מועילות. התרבות בה אנו חיים עשויה להכיל אלמנטים של חשדנות ופחדים. טלויזיה וחדשות עתונות מדווחות על אלימות, ופשע וצורך של אנשים ומוסדות להגן על עצמם מפני מעשה טרור.

 

ועם זאת מחשבות חשדניות לא יעילות, הנן מוגזמות ולא מציאותיות.

 

מה הן מחשבות חשדניות?

ראשית זהו פחד שמשהו רע קורה. שנית זוהי דאגה ואמונה המתמקדת באדם אחר או קבוצה, שמתכוונים לגרום לנו נזק או לפגוע בנו. למרות שהמחשבות הללו שכיחות אצל חלק מאיתנו, על פי רוב איננו מרגישים נוח לדבר עליהם, וחשים מצוקה רבה.

 

קיומן של מחשבות חשדניות מסוימות ברמה יומיומית או שבועית עשויות להעיד על בעיה. חומרת המחשבות החשדניות מתגברת ככל שאנו מאמינים בהם יותר, ככל שאנו עסוקים בהן, ברמת המצוקה שלנו, וככל שהן נשמעות לא הגיוניות לאחרים.

מחשבות חשדניות יכולות לנוע ברמת החומרה שלהן: ממחשבות חשדניות קלות ועד לחמורות יותר, וגם ברמת התכנים של המחשבות, כלומר על מה אנו חושבים.

לעיתים, במצבי מצוקה קשים, למחשבות חשדניות יכולות להתלוות הלוצינציות – חוויה של "לשמוע קולות".

 

ניתן לחשוב על מחשבות חשדניות על פי קריטריונים כמו: מי עומד לפגוע בנו, סוג האיום או הפגיעה, העיתוי של הפגיעה, מה המוטיבציה, או מדוע רוצים לפגוע בנו.

לעיתים יהיה קשה להחליט האם המחשבה שלנו מוצדקת, אבל מספר שאלות מפתח יוכלו לסייע לך מאוד. לדוגמה: האם המחשבות מבוססות על הרגשה או עובדות מוצקות? האם יש הוכחות שסותרות את החשדות שלי? האם הדאגות שלי מבוססות על ארועים מעורפלים עם אלמנט של אי-ודאות? על פי שאלות אלה ועוד, תוכלו אז לקבוע את רמת הסבירות של המחשבות החשדניות.

 

בטיפול נתייחס להבנה של הסיבות למצוקה, נלמד להבין מדוע אנו חווים מחשבות חשדניות, מה הן משמעויות הפרושים שלנו, נלמד חשיבה מאזנת, אילו מצבים מפעילים את החוויה החשדנית (טריגרים חיצוניים ופנימיים), ונתנסה באסטרטגיות התנהגותיות ורגשיות, קבלת החלטות, אסטרטגיות רגיעה פתרון בעיות ועוד.

 

מחשבות חשדניות יכולות להיות דומות להפרעת חרדה חברתית ובושה או ללחץ פוסט-טראומטי (PTSD), למרות שבאופן מעשי הם שונים זה מזה באופן משמעותי.

 

טפול התנהגותי קוגניטיבי הנו יעיל למחשבות חשדניות. הוא מבוסס על ההנחה שהקרבה וההשפעה שבין מחשבות רגשות והתנהגות הנו רב. אם אנו חושבים כי משהו רע עומד לקרות, סביר שנרגיש חרדה. לעומת זאת אם נחשוב שהכל הולך בסדר, נרגיש יותר בטוחים. תוצאות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מצביעות על שפור משמעותי של הסימפטומים והמצוקה המלווה. הקשר הטיפולי מאופיין במענה רגיש וגמיש לצרכים שלכם, באוירה בטוחה ואמינה.